קנפו-דנין נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

התביעה שבפני עניינה תביעת פיצויים, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, (להלן: "החוק").

רקע כללי:

התובע יליד 1964, (להלן: "התובע"), נפגע בתאונת דרכים, לטענתו, ביום 17.11.08 (להלן: "התאונה"), וזאת כאשר לטענתו, נפל ממלגזה לאחר שאבד את שיווי המשקל, בעת שניסה לרדת מהמלגזה. כתוצאה מכך, הוא נפגע בכף הרגל ונקבעו לו אחוזי נכות זמניים וקבועים.

הנתבעת הינה חברת הביטוח שבטחה את המלגזה, (להלן: "הנתבעת"), ואשר כופרת הן באירוע התאונה והן בגובה הנזק.

תמצית טענות הצדדים:

תמצית טענות התובע:

לטענת התובע, כאמור, הוא נפגע מהמלגזה (להלן: "הרכב"), שהינה רכב מנועי, בהתאם להגדרתו בחוק. כתוצאה מכך, נגרמו לו נזקים כמפורט בסעיף 62 לסיכומי התובע והמסתכמים בסך של 2,166,688 ₪.

הנתבעת הייתה המבטחת של הרכב, לפי פוליסת ביטוח מס' 82791721201 ומכאן חבותה כלפי התובע.

התובע תיאר את אירוע התאונה כדלקמן:

לטענתו, במסגרת תפקידו כמחסנאי בחברת "אליתה צג מערכות מחשבים" (להלן: "החברה"), נהג הוא ברכב לצורך שינוע משא. בעת שבקש לרדת מהמלגזה אבד שיווי משקל וכתוצאה מכך מעד וכף רגלו הסתובבה על צירה, דבר שגרם לפגיעה רב חבלתית, ובעיקר בקרסול רגל שמאל.

התובע פונה לבית חולים, שם אובחנה חבלה בקרסול שמאל, נפיחות והגבלה בתנועת רגל שמאל.

לתובע נקבעו בשלב זה 5 ימי אי כושר. מאחר והנפיחות בקרסול לא ירדה, אלא אף החמירה, הוא פנה לרופא מטעם קופת חולים, אשר קבע לו 3 ימי אי כושר נוספים.

גם לאחר מכן לא חל שיפור במצבו של התובע, אלא אף חלה החמרה. התובע המשיך לבקר בקופת חולים ונבדק אף ע"י אורתופד, אשר קבע שהוא סובל מ- SPRAIN ANKLE. לתובע נקבעו במצטבר 105 ימי אי כושר.

לטענת התובע, הוא המשיך לסבול מהפציעה ועבר בדיקות מבדיקות שונות, כולל בדיקתM.R.I. מיום 18.11.09. מבדיקות אלו עולה כי התובע סבל מקרע ברצועה בקרסול רגל שמאל.

נכות התובע:

מאחר והתאונה אירעה בזמן העבודה, פנה התובע למוסד לביטוח לאומי, אשר אכן הכיר בתאונה כתאונת עבודה (נספח י"א לתצהיר התובע).

לתובע נקבעו ע"י המוסד לביטוח לאומי נכויות כדלקמן:

נכויות זמניות:

100% נכות זמנית מ-15.12.08 עד 18.12.08 – 4 ימים.